מספרים לי שנולדתי אחרי שתי בנות , לכן אמא וסבתא החלו לדאוג שמא יוולדו לאמא עוד בנות אחריי! אבל האמונה, התושיה והנחישות עשו את שלהן, אמא וסבתא החליטו להתרוצץ ולבקר קברי צדיקים על מנת להתפלל ולבקש שהנולד יהיה בן ולא בת. כל הטקסים הללו היו מלווים בסעודות ובנדרים על קבר רבי שלמה בל חנאש זצ״ל שהיה קבור באוריקה שעי, בפרוורי מרקש. שם נדרו את הנדר הגורלי שאם יוללד לאמא בן יקרא הבן על שמו של הצדיק הרב שלמה. האמת היא שלא הכל הלך בקלות. לאמא היה הריון קשה עד שנאלצו לקרוא לכל מיני מכשפים ומרפאים כדי להרחיק את ה״עין הרעה״ שהשתלטה על המצב. התקווה והאמונה לשמחתנו הפיגה את הסבל עד הלידה, דרך אגב אמא זכתה לתשומת לב ופינוקים מכל הסובבים אותה ואפילו אבא העמיד פנים שהשתתף בשמחה ! סוף סוף היום הגדול הגיע ואמא קיבלה צירי לידה , כולם מייד נכנסו לפאניקה אפילו השכנים הערבים הגיעו וניסו לעזור. הכל מיד התרחש בפתאומיות כשהמיילדת רצה ומגששת לבוא לקראת אמא שלי, לפתע הראש של הילוד (אני) הגיח מבין חלציה של אמי, למיילדת לא נותר אלא להחזיק את הוולד מספר רגעים לאחר מכן המיילדת לוקחת את התינוק ( אני) עוטפת אותו בסדין ומראה אותו לעולם ומכריזה בקול רם מזל טוב הנה הבן של זוהרה ! לו לו לו לו (יללה מרוקאית מוכרת ונפוצה) הפחד מעין הרע בקהילות האלה היה חזק ואפילו מוגזם, לכן הכניסו את היולדת לחדר בחזרה, השכיבו אותה על המיטה בזהירות והכניסו מתחת לכרית שלה מלח וסכין וחיכו לרב המוהל שיביא את דפי התפילות להרחקת השדים וביטול העין הרעה . קישטו את החדר ותלו תמונות של מלאכים שתפקידם היה לשמור על התינוק, במשך שבעה ימים היו החברים של אבא ואמא באים ,שרים ומפייטים וגם לגמו כוסיות ערק כדי לשמח ולכבד את היולד ולהרחיק את השדים.